דוראל האהוב כל כך

כל כך קשה לי לדבר ולכתוב עליך בלשון עבר

אתה שהיית מלא בחיים, מלא באנרגיה, מלא בתנועה..

צוחק, רץ, משתולל, עושה מעשי קונדס ..

איך ייתכן שאינך פה יותר?

ההיה או חלמתי חלום?

הלב ממאן להאמין …

ילד יפה עיניים עם גומות עמוקות שמילאו את פניך היפות.

תמונות שלך רצות בראשי, מהטיולים, מהסדנא, מהנבחרת, מפורים, מההפסקות, מהמשרד…

ובעצם מאיפה לא????

היית חלק כל כך משמעותי בנוף של המפתן. כולם היו חבריך, צעירים ובוגרים, בנות ובנים.

בדרכך הייחודית  הצלחת להתחבר עם כולם והיית אהוב על כולם.

הותרת אותנו המומים וכואבים…

תמיד תישאר בליבנו

אולי במקום אחר אולי בזמן אחר
נחלום חלום חדש על החיים 

בוא נאסוף ביחד את השברים
 ולא נבכה ילד לא נבכה

                                          כבר מתגעגעת, מירי

קשה לכתוב דמעות

אילן גולדהירש

 

הלב נצבט ובגרון מחנק
והדמעות יורדות להן כמו גשם
ולא רואים דבר מרוב אבק
ומי יודע איך בכלל לגשת.

רוחות קרות הביתה נכנסות
אמת מרה טופחת על פנינו
ובאוויר שתיקה קשה מנשוא
וערפל בזויות עיניו

כל כך קשה לכתוב דמעות
קשה לשאת את הדממה
כל כך קשה לשיר דמעות
ומי יתננו נחמה

וצל גדול יושב ממש מולך
ענן שחור עוטף את הרקיע
וטלטלה אוחזת את כולך
אתה הולך, הולך ולא מגיע.

שרק נמצא כוחות להתגבר
שרק נמצא מילים בתוך האלם
המון מילים רוצות להאמר
וכל מילה בתוך דמעה נמהלת.

כל כך קשה…